מחזור 7: הכח רמת גן – בית”ר נורדיה ירושלים

שלום בית”רים!

משחק כדורגל מן המניין אמנם נמשך 90 דקות, אבל משחקים שנכנסים לתודעה זכורים בדרך כלל בזכות רגע מסוים, שבו אירעה התרחשות שהאפילה על הכול.

ממשחק הליגה שלנו מול מכבי הרצליה ביום שישי האחרון, במסגרת המחזור השישי של ליגה א’ דרום, נותר רגע קצר אחד שייזכר יותר מכל: שש דקות בתוך תוספת הזמן, כשהאורחים מהרצליה מובילים 0-1 משער מקרי של גל שלום בדקה ה-67, שרק השופט לפנדל לזכותנו. אסי גובזה, מלך שערי הקבוצה בעונה שעברה וגם בתחילת העונה הנוכחית (ארבעה כיבושים עד כה), ניגש אל הנקודה הלבנה. הוא כיוון את הכדור לצד הנכון של השער, אך פספס את המסגרת, ואיתה גם את הצ’אנס האחרון שלנו להיחלץ מהפסד. 1-0 להרצליה בסיום.

באופן מובן, גובזה לקח קשה את ההחמצה: מיד לאחריה, הוא הוריד את החולצה והשתטח על הדשא בדמעות. אלא שכאן, דווקא כאן, התגלתה הגדולה האמיתית של גובזה כשחקן וכאדם, של השחקנים שלנו – שמיהרו לנחם את החלוץ הנהדר שלנו – וגם שלנו, האוהדים, ששרו לגובזה כדי לעזור לו להרים את הראש. כי על אף ההחמצה האכזרית, ואולי דווקא בגללה, חשוב לזכור שדברים כאלה יכולים לקרות גם לגדולים ביותר.

החיבוק לו זכה גובזה מהחברים על המגרש וביציע לא היה הסממן החיובי היחיד שניכר במגרש בעמק הארזים במשחק בשישי. בית”ר נורדיה עלתה למשחק עם הרכב צעיר, נחוש ורעב מאוד, שסיפק לא מעט דקות מעוררות אופטימיות. כל זאת כשברקע שלושה שחקני מפתח – המגנים הפצועים יונתן זדה ומתן טולדנו והקשראדי דדון – כלל לא נוטלים חלק במשחק. במקביל, נהנינו ממשחק טוב של שחקנים מוכשרים כמו יעקב מזרחי, דור קונסטנטינוס ויוראי מליח, שבקושי סיימו את העשור השני לחייהם אך כבר מתמרנים בהצלחה בין מספר עמדות על המגרש. מנגד, לקבוצה שלנו עדיין חסרות נוכחות במרכז השדה, יציבות תוצאתית, ומסתמן שגם יכולת לייצר עליונות ביתית ברורה – דבר שמתבטא בכך שבשישי האחרון הפסדנו משחק בית שלישי מתוך הארבעה שהיו לנו בליגה עד כה.

כעת, כששישה משחקי ליגה מאחורינו, אנחנו מדורגים במקום השמיני בטבלה, עם 9 נקודות. נתון סביר בהחלט, שגם מציב אותנו קרוב-קרוב לקבוצות שמדורגות מעלינו. לפני שנמשיך הלאה, הנה כמה זוויות מהיציע שלנו לסיכום המשחק בשישי האחרון: אלבום התמונות של ינון פוקס, הטור האישי של ארז טיקולסקר, והדברים שכתב רועי קדוש בעקבות האירוע הדרמטי בסיום.

השחקנים מעודדים את גובזה, רגע לאחר ההחמצה הכואבת (ינון פוקס)

היישר מהשטח

אין לנו יותר מדי זמן להתעסק באירועי שישי האחרון: כבר מחר (חמישי, 20:00, איצטדיון וינטר, כרטיס מבוגר: 40 ש”ח, נוער 20, ילדים עד גיל 5 ונשים – חינם) יגיע משחק ליגה נוסף, הפעם נגד הכח עמידר רמת גן, במסגרת המחזור השביעי. ביום שלישי (13:00) יגיע אתגר חשוב אחר, בדמות משחק חוץ במסגרת סיבוב ז’ של גביע המדינה, מול עירוני קריית גת (הפרטים המלאים באיוונט המשחק).

אז מה מצפה לנו מחר? המפגשים עם המועדון הסגול בעונה שעברה הסתיימו בהצלחה מרשימה מבחינתנו, עם שלושה ניצחונות בשיעור 0-1, כולל בהתמודדות שנערכה בוינטר. אלא שהעונה בנתה הכח סגל יציב ומאוזן יותר, ובינתיים גם התוצאות שלה בהתאם: אחרי שישה מחזורים היא מדורגת במקום השלישי עם 13 נקודות, צמודה למ.ס כפר קאסם ולמכבי יבנה. אל המשחק מולנו היא מגיעה אחרי חמישה ניצחונות ותיקו אחד בששת משחקיה האחרונים בכל המסגרות.

עם זאת, נוכחנו מספיק פעמים שבליגה הזאת ציפיות גדולות ותווית ה’פייבוריטיות’ לא תמיד משחקות תפקיד גם אחרי שריקת הפתיחה. כך שגם למשחק מחר יגיעו שחקנינו ללא רגשי נחיתות, ובידיעה שמצפה להם קרב קשה אך אפשרי.

אדי דדון, שנעדר מאימוני הקבוצה מאז יום שלישי שעבר (בתיאום מראש) בשל מחויבות נוספת, שב רק היום לפעילות, ולכן לא יפתח בהרכב. המגן הימני והקפטן יונתן זדה, שעדיין סוחב כאבים שמקשים עליו להתאמן כרגיל, נמצא בספק. מנגד, המגן השמאלי מתן טולדנו, שלא השתלב במשחק בשישי בשל מתיחה במפשעה, מתאמן באופן סדיר. הוא צפוי לפתוח ב-11 של שלומי עמר.

בעניין אחר: שוער המשנה בני פרץ, שנמנה על סגל הקבוצה מתחילת העונה, שוחרר השבוע לבקשתו. זאת ההזדמנות להודות לבני על התקופה המשותפת, ולאחל לו הצלחה בהמשך. מי שיחליפו כשוער המשנה הוא אופק עברי (19). אופק גדל במחלקת הנוער של בית”ר ירושלים, ובשנתיים החולפות שימש כשוער הראשון של קבוצת הנוער במחלקה. הוא צפוי לחתום רשמית בשבוע הבא, אך בינתיים סיכם את תנאיו, ומחר כבר ייכלל בסגל. ברוך הבא אופק, ובהצלחה!

“למרות התקציב הנמוך, אני מאמין שנגיע לפלייאוף העליון”/ריאיון מיוחד עם עוזר המאמן, ציון זקן 

הגיליון שלפניכם הוא ה-100 במספר של הניוזלטר של בית”ר נורדיה. לרגל המאורע החגיגי, אך טבעי שנקדיש את הריאיון המרכזי של הגיליון לציון זקן – כיום עוזר המאמן שלנו, אך מי שלפני הכול ייזכר תמיד כקפטן ושחקן הנשמה מס’ 1 שלנו במשך שלוש שנים. שתי עליות ליגה וגביע מחוז אחד השגנו ביחד עם ציון בתקופתו על הדשא, כשבמקביל ביסס עצמו כמנהיג וסמל צהוב-שחור.

חבר העמותה אלישי אור ים שוחח השבוע עם ציון (ותודה רבה לחברת העמותה אודליה בנאי על הסיוע במלאכה). הוא שמע ממנו על אופן ההתקדמות של הקבוצה מנקודת מבטו החדשה כעוזר המאמן, על הציפיות של הצוות המקצועי לקראת המשך העונה, על החיבור המיוחד והמתמשך לקהל של בית”ר נורדיה, וכן על המטרות האישיות שלו במסגרת הקריירה החדשה שלו כאיש אימון.

הריאיון המלא התפרסם הבוקר באתר שלנו, ותוכלו למצוא אותו בלחיצה כאן או על הכותרת. בפרק הראשון של הריאיון, הציג ציון את הזווית של הצוות המקצועי באשר לסוגיות המקצועיות הבוערות. עיקרי הפרק לפניכם:

ציון, בוא נדבר על המשחק מול הרצליה: היו לנו דקות טובות, אבל בשורה התחתונה יצאנו ללא אף נקודה מהתמודדות עם יריבה חלשה מאיתנו על הנייר.
“מבחינה מקצועית, אני חושב שזה היה משחק טוב שלנו. שלטנו במגרש לאורך רוב המשחק, וגם הגענו לכמה מצבים שהיו אמורים להספיק כדי שנשיג שער אחד לפחות. מהצד השני, הרצליה סגרה במרכז, ואני לא זוכר שהיא הגיעה לשער, מלבד פעם אחת. היא התבססה על הגנה, ולמען האמת גם לא יצאה למתפרצות מסוכנות. הגול שספגנו היה מקרי. אומרים ש’מי שלא מבקיע, סופג’? זה חלק מהכדורגל, ובסופו של דבר היינו מרוצים מהמשחק – גם אם לא מהתוצאה”.

אז הבעיה שלנו כרגע היא רק בסיומת?
“במשחק הספציפי הזה הגענו למצבים שבהם יכולנו להבקיע שער. אבל לא אגיד לך עכשיו שהבעיה שלנו היא רק בסיומת, מפני שיש עוד הרבה על מה לעבוד; בכל זאת, אנחנו עדיין בתחילת העונה. בשורה התחתונה, הקבוצה לאט-לאט מתחברת, ואנחנו רואים שהשגנו ניצחונות יפים בחוץ. אני חושב שאם היה צדק, היינו מנצחים את המשחק. אבל אחד הכללים בכדורגל הוא שמי שטוב הוא לא תמיד זה שמנצח. הפעם אנחנו חווינו את זה על בשרנו, אבל זה כבר מאחורינו”.

אי אפשר שלא להתייחס לפנדל המוחמץ של גובזה עמוק בתוך תוספת הזמן. בדיעבד, האם לא היה נכון לבחור בשחקן אחר שיבעט את הפנדל?
“אנחנו תמיד חכמים בדיעבד. מה שקרה בשטח זה שהשחקן עם הכי הרבה ביטחון על המגרש ניגש לקחת את הכדור. ראינו את הביטחון של גובזה, ומכיוון שמדובר דווקא בו – שחקן שהוא מלך השערים שלנו ואחד ש’מכיר’ את השער יותר טוב מכולם – סמכנו עליו. שחקנים גדולים ממנו החמיצו פנדלים, וזה יכול לקרות לכל אחד. אישית, אני תמיד אוהב לראות שחקנים שמפגינים אחריות כזאת”.

מה אמרתם לו לאחר ההחמצה? איך מרימים שחקן אחרי דבר כזה?
“הוא באמת הגיב קשה להחמצה, וזה מובן, כי מדובר בהחטאת פנדל מכריעה, 8 דקות בתוך תוספת הזמן. אישית, ניגשתי אליו בחדר ההלבשה ואמרתי לו שהתרומה שלו לנורדיה עולה בהרבה על החמצת הפנדל הזאת ושהוא עוד ייתן לנו המון בהמשך. אני חושב שהיה לו קשה בשישי-שבת, אבל מהאימונים נראה לי שבינתיים הוא כבר חזר לעצמו, ושם את העניין הזה מאחוריו”.

באילו אספקטים מקצועיים אתה חושב שהקבוצה התקדמה? ומה עוד חסר לנו מבחינה מקצועית כדי להפוך לקבוצה יציבה יותר?
“נבנתה כאן קבוצה מחדש כמעט לחלוטין, ואני חושב שהיא התחברה מאוד מהר בסך הכול. יחסית לשלב הנוכחי של העונה, אנחנו נראים מחוברים. במה אנחנו צריכים להשתפר? אנחנו עובדים על הכול, מההגנה עד ההתקפה. אני חושב שהאספקטים החשובים ביותר לעבוד עליהם מבחינתנו הם התיאום הקבוצתי בין השחקנים, אופן העמידה של השחקנים בהגנה, והיציאות מהגנה להתקפה”.

אחד מתחומי האחריות המרכזיים של ציון במסגרת תפקידו כעוזר המאמן הוא תחום הכושר הגופני. “מפאת המצב התקציבי שלנו אין לנו מאמן כושר, ואני האיש שעובד בפועל עם השחקנים על הכושר הגופני, למרות שאני כשלעצמי מכוון לשמש כמאמן כדורגל. ובכל זאת, כשמצרפים לזה את הניסיון של שלומי, אני חושב שאנחנו במצב טוב, וגם רואים את זה במשחקים שלנו. למשל, אפשר לראות שבמחציות השניות השחקנים רצים מהר יותר משחקני היריבות, ולראייה גם העובדה שהשגנו את כל הניצחונות שלנו בליגה על סמך המחציות השניות. זה משהו שצריך לזקוף לזכותו של שלומי: הוא מכיר את הליגה הזאת טוב, ויודע איך להכין את הקבוצה שלו מבחינה גופנית גם בלי מאמן כושר במשרה מלאה לידו”.

הייתה לנו עכשיו תקופת משחקים לחוצה מאוד, שכללה חמישה משחקים בשבועיים.  איך התמודדתם עם זה?
“אין ספק שחווינו תקופה שהעומס בה מתאים יותר לליגת האלופות מאשר לליגה א’. תמוה בעיניי למה בהתאחדות בחרו לעשות דבר כזה, אבל עמדנו בזה בכבוד. עשינו את ההתאמות הנדרשות: האימונים היו יותר קצרים, והתמקדנו יותר באישוש נכון של השחקנים. גם צפינו שהעומס הלא נורמלי הזה יגרור פציעות. לשמחתנו, נראה שהפציעות שספגנו בינתיים הן לא חמורות במיוחד”.

החלטתם לשחרר את אוראל חורב, אבל החיסרון שלו הורגש מאוד במשחק האחרון, שבו נאלצנו להתמודד גם ללא הנוכחות של אדי דדון במרכז השדה. 
“השחרור של אוראל חורב נבע מהחלטה ששלומי קיבל. הוא לא התאים לדרישות שלנו כצוות המקצועי, ולכן מבחינתנו ההחלטה לגביו היא סופית. הפסד כזה או אחר לא ישנה את ההחלטה הזאת. מה הלאה? יש שאיפה להתחזק בשחקן אחר במקומו. זה לא פשוט בשלב זה של הליגה כי כולם סגורים בקבוצות שונות, אבל צריך לזכור שאפשר לבצע העברות באופן רציף עד ינואר – לא צריך להמתין לחלון העברות. כרגע אין מועמד ספציפי, אבל אנחנו מחכים לראות מה יקרה”.

יש לנו קאדר צעיר, ובשישי האחרון זה בלט במיוחד. אתם לא חושבים שחסר לנו שחקן ותיק לצד כל הצעירים?
“לקבוצה צעירה יש יתרונות ביחס לקבוצה ותיקה – וכמובן שהיתרון המרכזי הוא בכך שהשחקנים הצעירים רצים יותר – וכן, יש לה גם חסרונות. בקבוצה שלנו יש גם מספר שחקנים ותיקים, כמו דייויד גומז, אסי גובזה ויונתן זדה. כלומר, יש אצלנו שילוב טוב בין צעירים ו-ותיקים. שלומי אוהב שחקנים צעירים, והקבוצה נמצאת בבנייה, כך שהבנייה על הצעירים היא לטווח הארוך. ועובדה שכבר ניצחנו עם הקבוצה הזאת משחקים קשים, שדרשו הרבה אופי”.

להוציא משחק אחד, בכל המשחקים עד עכשיו ספגנו לפחות שער אחד. מה לדעתך עוד חסר במשחק ההגנה שלנו? 
“צריך לזכור שההגנה שלנו מורכבת בעיקרה משחקנים חדשים, כולל השוער שלנו. אמנם במשחק נגד אשדוד ספגנו שלושה שערים, אבל אנחנו רואים שיפור בחלק האחורי ממשחק למשחק. אנחנו זוכרים שבעונה שעברה ההיבט ההגנתי היה הכוח המרכזי שלנו. מאחר שבמרבית המשחקים בליגה הזאת אתה בסופו של דבר כובש, החכמה היא בעיקר לדעת להימנע מספיגות, עד כמה שאפשר. אבל אנחנו צריכים לזכור שמשחק ההגנה לא תלוי רק בשחקני החלק האחורי, אלא בכל השחקנים. לכן, אנחנו עובדים עם כל השחקנים גם על ההגנה וגם על ההתקפה”.

אחד משחקני המפתח שלנו בצד ההגנתי הוא אוראל בניטח, שחזר לאחרונה מפציעה ארוכה. הרושם שלכם הוא שהפציעה כבר לחלוטין מאחוריו?
“בשני המשחקים הראשונים עוד ניכרו מעט שרידים מהפציעה, אבל עכשיו אין לו כאבים, ואני חושב שהפציעה מאחוריו. לא חשבנו שהוא יעמוד לרשותנו במשחק הראשון, אבל בזכות הניתוח הוא חזר לעניינים מהר מהמצופה”.

המחזור ה-7 ייצא לדרך מחר (חמישי), כשעוד לפני ההתמודדות בינינו לבין הכח, תארח מכבי הרצליה את הפועל כפר שלם (17:30). ששת המשחקים הנותרים ייערכו מחרתיים: קביליו יפו הלחוצה (7 נקודות) תארח במגרש צפרירים חולון (14:15) את מ.ס סוהיב כפר קאסם, ששואפת להתבסס בפסגה. מכבי יבנה תנסה לשוב למסלול הניצחונות כשתארח את בית”ר כפ”ס (14:00). הפועל אדומים אשדוד (מקום חמישי, 10 נקודות) תצא למשחק חוץ במושב תומר (12:30), מול הפועל בקעת הירדן. מ.כ ירמיהו חולון תארח במגרש שליד בית העלמין אתמכבי שעריים (14:00). יתר המשחקים: שמשון כפר קאסם – הפועל אזור (15:00, כפר קאסם סינתטי), הפועל מחנה יהודה – מכבי קריית גת (12:00, מושבה סינתטי).

ממשיכים להפיץ את הבשורה: השבוע קיים שוער הקבוצה, אמל חאיכ, מפגש עם תלמידי שכבת כיתה ח’ בביה”ס “קשת” שבשכונת קטמון. אמל סיפר לתלמידים על הרקע להקמתה של בית”ר נורדיה ועל הערכים שהיא מייצגת, ואף חילק להם את חוברות פתיחת העונה שלנו. לאחר המפגש, שיתף אותנו אמל בתחושותיו: “היה כיף גדול להכיר את נורדיה לבני נוער ולהעביר להם מסר שלפיו אנחנו כאן כדי ליצור מציאות אחרת: של שיתוף פעולה, קבלת האחר וכיבוד השונה. זה כבוד גדול עבורי לייצג במקומות האלה את המועדון שלי, שאליו התחברתי מהרגע הראשון. לשמחתי, הם התעניינו מאוד בקבוצה, וגם גילו עניין בהגעה למשחקים הקרובים”.נציגות נוספת לבית”ר נורדיה בפני בני נוער נרשמה השבוע במסגרת “מעגלי שיח” שנערכו בתיכון “דרור” בקריית משה, לרגל יום הזיכרון להירצחו של יצחק רבין ז”ל. את נורדיה ייצגה באירוע חברת הוועד המנהל, אלית מזא”ה.

הגיליון שלפניכם הוא ה-100 במספר של הניוזלטר של בית”ר נורדיה – או בשמו העממי המקובל, “הנורדיאן“. מאה הגיליונות (את הראשון שבהם תוכלו למצוא באתר, בלחיצה כאן) מתפרסים על פני 3 עונות ועוד 7 מחזורים, מתחילת עונת המשחקים השנייה של המועדון. בינתיים גדלנו, יחד עם המועדון עצמו: נכון לכתיבת שורות אלו, רשימת התפוצה של הנורדיאן כוללת כ-650 עוקבים, שמקבלים את הגיליון השבועי היישר אל תיבת המייל.

בהזדמנות זו, נודה לאנשים שמאחורי הקלעים: לעורך המייסד ומי שבנה את התשתית של הנורדיאן, חבר העמותה וכיום חבר הוועד המנהל, ערן מרקוס. לעורך הראשי הנוכחי, חבר העמותה וכיום גם כן חבר הוועד המנהל עמנואל שלמון, שנמנה על צוותי הכתיבה והעריכה מעונתו הראשונה של הנורדיאן. לחבר העמותהדור לסקר, שהצטרף לצוות העריכה שלנו בשנה שעברה. וכמובן, נודה גם לכתבי השטח שלנו – מי שמקפידים מדי שבוע להגיע לאימוני הקבוצה, לדווח מהמתרחש בשטח ולראיין את מאמן הקבוצה במקצועיות שמייצרת כאב ראש חיובי לחברי ועדת הפרס של “פוליצר”. רשימת הכתבים וחברי הצוות בעבר ובהווה כוללת אתאלישי אור ים, רונן אזולאי, אמיר אליהו, ליאור אמויאל, יאיר ארז, אודליה בנאי,אלדן וקנין, אסף יונוביץ’, אלית מזא”ה, ערן מרקוס, ינון פוקס, רועי קדוש, מעיין קופיט, דניאל קלמנט, עמי שייבר ועמנואל שלמון.

כאן ההזדמנות להודות לכל המרואיינים הרבים שעברו אצלנו במהלך השנים, כולל שחקני הקבוצה, וכן מנהלים, מאמנים ושחקנים מהקבוצות היריבות, אבל מעל הכול – מאמני הקבוצה, שפתחו בפנינו את דלתם מדי שבוע: עמית ברבש, משה סלמי, ויקטור גניש והמאמן הנוכחי, שלומי עמר. הנכונות של כל אחד מהם לספק תשובות מעמיקות גם בתקופות לא פשוטות מבחינה מקצועית, העידה כי הבינו את מהות קיומה של בית”ר נורדיה ירושלים, כקבוצת כדורגל ששייכת לאוהדיה.

אחרי כל מילות התודה, אפשר להביט קדימה: הניוזלטר של נורדיה כאן בשביל להישאר. כדי שנוכל להמשיך להביא לכם מדי שבוע תכנים מעניינים ועדכניים, נשמח לעזרה נוספת בשדות הפעולה השונים. אז מה אתם יכולים לעשות? דבר ראשון, ובהנחה שאתם כבר מנויים על הניוזלטר שאותו אתם קוראים כעת, צרפו לרשימת התפוצה שלנו חברים נוספים (אל חשש, אנחנו לא מציפים…). שנית, ספרו לנו באילו תחומי תוכן שרלוונטיים לנורדיאן אתם מאמינים שתוכלו לתרום ולהשפיע, אפילו מעת לעת (דברו עם העורך עמנואל, במספר 0506945577).

ולסיום, אל תשכחו: מחר, איצטדיון וינטר, שעה 20:00, עוד משחק ליגה חשוב של השחקנים בצהוב-שחור.

יאללה בית”ר. נורדיה!